ב-1947 יצא לדרך אחד המפעלים החשובים ביותר בספר הארון היהודי, כתיבת האנציקלופדיה התלמודית. הרעיון של מפעל זה היה להביא תמצות של התורה שבע"פ, בכל מה שקשור לחלק ההלכתי שלה, כך שהכל יהיה מתועד בספרים על פי ערכים שונים, אשר מסודרים בסדר לפי אלף בית.
פרויקט זה נמצא עוד בתהליך כתיבה, שכן בשנת 2017 יצא הכרך ה-38 של האנציקלופדיה. במקביל, בשנת 2013 החל מיזם אינטרנטי גדול, מיקרופדיה תלמודית, אשר מטרתו להבי אתא האנציקלופדיה הכתובה אל האינטרנט ובכך לפתוח את הפרויקט גם בפני מי שאיננו לומד בישיבה ואיננו תלמיד חכם, בין אם הוא דתי ובין אם הוא חילוני.
הרעיון של יצירת אנציקלופדיה תלמודית החלה בתקופת הרב קוק, כאשר כיהן כרבה של ירושלים, כשהמטרה היתה שכל התורה שבע"פ, תהיה מתועדת. אחרי המלחמה היה חשש כבד שמצב כמו שהתרחש אז עלול לחזור ואנשים אשר יכלו לספר את הסיפורים ולהסביר את ההלכה, יילכו לעולמם ולא יהיה מי שיוכל להמשיך ולספר את המסורת לדורות הבאים. לכן החלו בכתיבה של אנציקלופדיה תלמודית.
הרעיון הבסיס נוצר על ידי העורכים הראשונים שהתוו את הדרך לכותבים באותה עת וכן בהמשך, ערכים תמציתיים ומרוכזים, אך במקביל נכתבו גם ערכים יותר מפורטים ומקיפים עבור מי שהיה מעוניין בכך. העורכים הראשונים גם קבעו את הערכים הראשיים, ערכי משנה וכן את גישת הניתוח ההלכתית שהובילה את הרעיון כולו.
עם השנים, תהליך העריכה השתנה, העורכים הראשיים התחלפו באופן טבעי והעוסקים בכתיבת הערכים השונים אינם אלו שעסקו בכך בהתחלה. עם זאת, הרעיון הראשוני והערכים אשר נקבעו מראש, הם אלו שאכן נכתבים כיום.
כפי שניתן להבין, עם השנים כתוצאה משינויים שונים, בין היתר טכנולוגיים, יש חשיבות גדולה לכתיבת האנציקלופדיה גם באינטרנט ולא רק בדפוס. זו הסיבה שהכותבים משקיעים זמן רב בכתיבת שמותאמת לרשת וכן בשיווק ופרסום שלה באמצעות גורמים מקצועיים.
בצורה כזו כל מיש רוצה להיחשף וללמוד, יכול לעשות זאת בקליק אחד דרך המחשב או הסלולר, בין אם הוא בבית, בספרייה או בכל מקום אחר.