הריבית – אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הכלכלה העולמית והמקומית, היא גם אחד הגורמים שמווסתים את הפעילות המסחרית, בעיקר בעת זרימת כספים מהבנקים ואליהם.
מה משפיע על הריבית במשק? ומהי בכלל ריבית? הריבית, באופן כללי, היא מחיר הכסף שלנו. כלומר אם ברשותנו 1,000 שקלים שהענקנו לבנק כפיקדון, הרי שהבנק קיבל כסף לשימושו והוא יכול להלוותו ללקוחותיו. בתמורה לכך שהענקנו כסף לבנק אנחנו מקבלים בונוס שנתי וזאת הריבית.
אותו דבר קורה גם בדרך ההפוכה: כשאנחנו זקוקים לכסף הבנק מלווה לנו את הסכום ובתמורה אנחנו מתחייבים להחזיר לו את הכסף בצירוף ריבית, עבור הזכות שהבנק העניק לנו להשתמש בכסף שלו.
הריבית הכללית במשק משתנה מעת לעת והיא משפיעה על מרבית הריביות האחרות במשק. כיום נגידת בנק ישראל, באמצעות ועדה מייעצת, קובעת ומפרסמת את גובה הריבית במשק ועל פיה מתיישרים כל הגופים העוסקים בהלוואות ובהעברת כספים, כמו הבנקים למשכנתאות, הבנקים המסחריים הרגילים, סוחרים, בתי השקעות, חברי הבורסה וגופים נוספים.
ישנם שלושה גורמים מרכזיים המשפיעים על הריבית הכללית במשק – כמובן שישנם עוד גורמים, אבל בהנחה של ימי רגיעה ביטחונית וכלכלית – הריבית תלויה בעיקר בגורמים אלה:
האינפלציה – האינפלציה היא בעצם תהליך של שינוי ערך הכסף מול המחירים במשק. כלומר באינפלציה גואה המחירים במשק עולים והכסף מאבד מערכו. אינפלציה גבוהה היא לא מצב בריא למשק, שכן ירידת ערך הכסף גורמת לפעמים לכך שמשקי הבית משתמשים בכסף שברשותם במהירות רבה לפני שערכו ירד עוד יותר.
השימוש המהיר בכסף, גורם לכך שהצריכה הפרטית במשק עולה, רמת החיסכון של משקי הבית יורדת, כי אנשים נוטים לשבור תוכניות חסכון ולרכוש בכסף מוצרים. אחד הכלים היעילים ביותר של המדינה להילחם באינפלציה ו'לחנוק' אותה, היא הריבית.
ברגע שבנק ישראל מעלה את הריבית במשק, 'מחיר הכסף', שזו הריבית כזכור, עולה. כשמחיר הכסף עולה הוא יקר יותר, ההלוואות מתייקרות וההחזרים על ההלוואות עולים. כשמחיר הכסף מתייקר, קשה יותר לציבור לבזבז את הכסף על קניות, ובכך בנק ישראל מצליח 'לחנוק' את הביקושים למוצרים.
ירידת הביקוש למוצרים מביאה בעקבותיה ירידת אינפלציה, כי המוצרים שוכבים בחנויות ללא ביקוש והסוחרים נמנעים מלהעלות את מחירי המוצרים שגם כך קשה להם למכור.
הגורם השני והחשוב המשפיע על הריבית במשק הוא שער החליפין של השקל מול הדולר – נתון זה חשוב במיוחד לנוכח חשיבות היצוא הישראלי. כך, כאשר הריבית בישראל עולה, היא מחזקת את השקל ושופכת שמן על מדורת שער החליפין של השקל מול הדולר. לכן כשהשקל מתחזק מול הדולר, היצואנים הישראליים יקבלו פחות שקלים עבור מכירותיהם מעבר לים וירוויחו פחות.
במצב כזה כדי לסייע לתעשיינים וליצואנים הישראלים, המדינה שואפת דווקא להחליש את השקל, ואת זה היא עושה באמצעות הורדת הריבית, כך יוכלו היצואנים לקבל יותר שקלים עבור כל דולר, מה שמסייע כמובן לעסקיהם להרוויח יותר.
אבל פרט לאינפלציה ולשער החליפין, גורם לא פחות חשוב המשפיע על הריבית במשק, הוא מצב הכלכלה העולמית. חולשה עולמית גורמת לירידות בבורסות שמביאות מצידן עליית ריבית, כי משקיעים רבים מוכרים את תיק ההשקעות שלהם ומחשש שהמשקיעים יבזבזו את הכסף הפנוי לקניית מוצרי מותרות ושירותים, מעלה המדינה את הריבית. זאת גם כדי למשוך חזרה את המשקיעים שיפקידו שוב את כספם בבנק המרכזי או בבורסה. כלומר יש כאן מאזן אימה: שווקים פיננסיים חזקים יביאו להורדת ריבית, קריסה בשווקים תביא לעליית ריבית.
תודה לאתר iMarkets על המאמר.