אם קראת עד כאן, כנראה שהבנת את הרעיון: פרסום לערבית יכול להיות מנוע רציני למוניטין. עכשיו בוא נהפוך את זה לתוכנית עבודה אמיתית. לא “לשפר תדמית” כמשאלת לב, אלא מהלך מסודר עם שלבים, תוצרים, ומדדים. כזה שאפשר להפעיל, למדוד, ולשפר תוך כדי תנועה.
מפת דרכים ב-4 שלבים: מה עושים קודם כדי לא לבזבז תקציב?
שלב 1 (ימים 1–10): בונים תשתית שמכבדת את הקהל
לפני שמדליקים קמפיינים, מסדרים את ה”בית”. זה שלב שמפריד בין מותג שנראה רציני לבין מותג שנראה… מתאמץ.
צ’ק ליסט של כיאל חברה מובילה לשיווק ופרסום במגזר הערבי בישראל:
– דף נחיתה בערבית עם:
– כותרת פשוטה וברורה
– הסבר קצר על השירות/המוצר
– הוכחות אמון (המלצות, תעודות, שנות ניסיון, מספרים)
– שאלות נפוצות (בערבית)
– דרך קשר אחת לפחות שמרגישה מהירה: וואטסאפ, טופס קצר, טלפון
– התאמה לנייד: מהיר, נקי, בלי עומס
– פרופילים חברתיים עם:
– תיאור בערבית
– פוסטים בסיסיים (3–6) שמציגים מי אתם
– מענה בערבית או דו-לשוני בהודעות
שלב 2 (ימים 11–30): חשיפה חכמה – קודם אמון, אחר כך פעולה
כאן המטרה היא לייצר נראות חיובית עקבית. לא להסתער על אנשים עם “קנה עכשיו”, אלא לגרום להם להרגיש בנוח.
קמפיינים מומלצים בשלב הזה:
– קמפיין צפיות וידאו קצר (15–30 שניות)
– קמפיין מעורבות לפוסטים שמסבירים מה אתם עושים
– קמפיין תנועה לדף נחיתה עם מסר רך
רעיונות לתוכן וידאו שעובדים נהדר:
– “איך זה עובד?” בשפה פשוטה
– “3 טעויות נפוצות שאנשים עושים לפני שהם בוחרים שירות X”
– “מה חשוב לדעת לפני שמתחילים?”
– הצצה קצרה לצוות/תהליך (נורא בונה אמון)
שלב 3 (ימים 31–60): הופכים נראות למוניטין – עם שכבת תוכן שנשארת
כאן מתחילים לייצר נכסים שממשיכים לעבוד גם כשמורידים תקציב. זה השלב שבו בונים את ה”תוצאות היפות” לאורך זמן.
מה מפרסמים כאן:
– כתבות תוכן באתרים רלוונטיים בערבית או דו-לשוני
– 2–4 מאמרים באתר שלכם בערבית שעונים על שאלות שאנשים מחפשים בגוגל
– עמוד FAQ רציני בערבית
– עדויות לקוח (טקסט קצר או וידאו), בצורה נעימה ולא מוגזמת
בונוס קטן שמביא תוצאה גדולה:
לעשות עמוד “אודות” בערבית. כן, אנשים קוראים את זה יותר ממה שנדמה לך, במיוחד כשזה קשור לאמון.
שלב 4 (ימים 61–90): קמפיינים ממירי החלטה – כי עכשיו כבר סומכים עליכם
רק אחרי שיש שכבה של אמון, הרבה יותר קל “לבקש פעולה”.
פעולות מומלצות:
– רימרקטינג (מי שראה סרטון / ביקר באתר)
– קמפיין לידים עם מסר ממוקד:
– הצעת ייעוץ
– בדיקה ראשונית
– שיחת התאמה קצרה
– גוגל חיפוש בערבית על ביטויי כוונה גבוהה (מי שמחפש פתרון עכשיו)
איך בוחרים קהלים במגזר הערבי בלי לירות לכל הכיוונים?
אחד הסודות הגדולים של פרסום ממוקד: לא כל “דוברי ערבית” הם אותו קהל.
פילוחים שעוזרים:
– גיאוגרפיה: ערים/יישובים ספציפיים לפי שירות
– גיל ומגדר: תלוי מוצר, אבל לא לנחש – לבדוק
– תחומי עניין: בית, רכב, בריאות, לימודים, נדל”ן, קריירה וכו’
– קהלים חמים:
– צפיות וידאו (25%/50%/75%)
– מבקרים בעמודים בערבית באתר
– אנשי קשר קיימים (רשימות, כמובן לפי כללי פרטיות)
טיפ: קהל חם בערבית שווה זהב למוניטין
כי אם מישהו כבר נחשף אליכם פעם-פעמיים, זה הופך את הפעם השלישית לרגע שבו הוא מתחיל לסמוך.
קריאייטיב: 7 כללים קטנים שעושים הבדל גדול
1) תמונות/וידאו שמרגישים מקומיים
לא חייב “פולקלור”, פשוט אותנטיות: אנשים אמיתיים, סיטואציות אמיתיות.
2) כותרת קצרה. ממש קצרה.
בערבית במיוחד, עומס טקסט יכול להרגיש כבד. תנו לזה לנשום.
3) לדבר תועלת, לא תכונות
לא “אנחנו הכי מקצועיים”. כן “תקבלו תשובה בוואטסאפ תוך X זמן”.
4) עקביות בין מודעה לדף נחיתה
אותו טון, אותה הבטחה, אותה תחושה.
5) קריאה לפעולה בלי לחץ
משפטים כמו “בואו נבדוק יחד”, “שלחו הודעה ונכוון אתכם” עובדים מעולה.
6) לשלב הוכחה חברתית בעדינות
“מאות לקוחות”, “דירוג גבוה”, “סיפורי הצלחה” – בלי רעש.
7) בדיקות A/B קטנות וקבועות
– שתי גרסאות כותרת
– שתי תמונות
– שני סגנונות כתיבה (רשמי-קליל מול קליל-חברי)
שכבת אמון שחייבים: שירות בערבית שמרגיש נוח
מוניטין דיגיטלי לא נגמר בפרסום. הוא ממשיך בשיחה.
מה הופך מענה בערבית למנצח:
– זמינות אמיתית (גם אם מוגבלת לשעות מסוימות – רק לציין)
– שפה אנושית, לא רובוטית
– הסבר ברור של תהליך ועלויות (אם אפשר)
– סיכום כתוב בוואטסאפ אחרי שיחה: “דיברנו על X, השלב הבא הוא Y”
הקטע הציני-מצחיק כאן?
לפעמים עסקים משקיעים אלפי שקלים על קמפיין, ואז מפילים את הכול בגלל הודעה אחת שנראית כמו מענה אוטומטי משנת 2012. חבל, כי זה הדבר הכי קל לתקן.
עוד 6 שאלות ותשובות שמכינות אותך לשטח
שאלה: צריך מנהל קמפיינים שיודע ערבית?
תשובה: לא חובה, אבל חייבים מישהו בצוות שמבין ערבית על באמת (שפה ותרבות), במיוחד לכתיבה, לתגובות ולבדיקת קריאייטיב.
שאלה: עדיף סרטונים או מודעות תמונה?
תשובה: למוניטין, וידאו מנצח לרוב, כי הוא יוצר היכרות. אבל תמונות עם מסר חד עובדות מעולה לרימרקטינג.
שאלה: מה לגבי קמפיינים דו-לשוניים?
תשובה: מצוין, במיוחד למותגים שמשרתים קהל מעורב. רק לשמור על זה לא “חצי-חצי” מבולגן, אלא מסודר וברור.
שאלה: האם זה מתאים גם ל-B2B?
תשובה: בהחלט. במיוחד בתחומים כמו שירותים מקצועיים, גיוס, ספקים, והכשרות. פשוט המסרים והערוצים משתנים.
שאלה: איך בונים אמון מהר?
תשובה: עקביות + שקיפות + נוכחות. תדירות חשיפה קבועה, מסר ברור, ומענה מהיר – זה השילוש הקדוש.
שאלה: מה הדבר הראשון שהיית עושה אם התקציב קטן?
תשובה: דף נחיתה בערבית + וידאו אחד חזק + קמפיין צפיות + רימרקטינג קטן. מינימום נכסים, מקסימום אמון.
סיכום: כשעושים את זה נכון, זה מרגיש כמו “ברור מאליו”
פרסום למגזר הערבי ממוקד מטרה הוא לא רק עוד דרך להביא תנועה. זו דרך לבנות שם טוב, נוכחות חזקה, וחוויית מותג שמרגישה אנושית ונעימה. עם תשתית בערבית, תוכן שמדבר בגובה העיניים, קריאייטיב אותנטי, ומדידה של מדדי מוניטין אמיתיים – אפשר לבנות תוצאה שמחזיקה לאורך זמן.
ואם יש כלל אחד ששווה לקחת מפה:
אל תרדפו אחרי הקליק. תנו לקהל סיבה לחייך, לסמוך, ולהרגיש שבאמת רואים אותו. כשזה קורה – המוניטין כבר עושה את העבודה.