אם בעבר נתפשו מסגרות הדיור המוגן כמתאימות בעיקר למי שכבר מתקשים עד מאוד לחיות בגפם בבית, כיום כבר ברור כי אין הדבר כך. ראשית, יש להבחין בין דיור מוגן לבין בית אבות סיעודי, אליו מתקבלים קשישים שסובלים ממוגבלויות פיזיות שמונעות מהם לבצע את הפעולות היומיומיות באופן עצמאי ו/או תשושי נפש: בדיור המוגן חיים בני ובנות הגיל השלישי שמתנהלים באופן עצמאי לחלוטין, ואין להם כל בעיה לאכול, להתקלח, להתלבש, להתנייד וכו'. שנית, ככל שעולה תוחלת החיים כך גדלה המודעות לצורך למלא את גיל הזהב בתוכן והנאות, ואין מקום מתאים לכך ממסגרות הדיור המוגן שמתאפיינות בחיי חברה עשירים ובשלל פעילויות משמחות.
הסוגים השונים של מסגרות הדיור המוגן
ישנן 3 קבוצות של מסגרות דיור מוגן: אלה השייכות למגזר הפרטי, ומונות על פי הערכות השונות כשליש מכלל בתי הדיור המוגן, אלה השייכות למגזר הציבורי (כ-35-40% מכלל המסגרות) ואלה השייכות למגזר ההתנדבותי (כ-30-35%). העיקרון הוא אותו עיקרון בכל סוג מסגרת, אבל רמת השירותים שונה, כשבאופן טבעי רמת החיים הגבוהה ביותר מושגת במסגרות הדיור המוגן הפרטיות.
יחס אישי במרפאה
אחד השירותים הבסיסיים והחשובים במסגרות הדיור המוגן הוא שירותי הרפואה. כאמור במסגרת דיור מוגן חיים בני ובנות גיל הזהב שאינם סובלים ממגבלות פיזיות משמעותיות, אולם גם כך החל מגיל מסוים צצות בעיות בריאותיות כאלה ואחרות, וחשוב לספק להן מענה אפקטיבי ומהיר. אחד היתרונות המשמעותיים של הדיור המוגן הוא שהמרפאה אשר פועלת במקום מטפלת במספר מצומצם של בני אדם ועל כן כל אחד וכל אחת זוכים ליחס אישי במיוחד. בין השירותים במקום: שירותי אחיות 24 שעות ביממה, רופא שמגיע מספר פעמים בשבוע ומוודא כי הדיירים נמצאים בקו הבריאות מכל הבחינות, מתן מרשמים והבאת התרופות, חיסונים נדרשים, בדיקות דם ועוד.
סיור מקדים בכל מסגרת דיור מוגן
הדרך הטובה ביותר להתרשם מהמקום שבו תבלו את גיל הזהב היא לבקר בו ולהתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי. ישנן מסגרות דיור מוגן משפחתי באופיין, שמטבען משרות חמימות ותחושה נעימה, והקליטה בהן מהירה במיוחד, וכדאי לתת להן עדיפות. בכל מקרה את הסיור מומלץ לבצע עם בני המשפחה.