המחשבה הראשונה שעולה כשחושבים על מד טמפרטורה היא מחלה או חום, אך לאותו מד מדידת טמפרטורה יש היסטוריה ארוכה שפתחה דלת לשימושים נרחבים. בשנת 1592 בנה גלילאו גליליי את מד הטמפרטורה כדי לערוך את ניסוייו השונים. בשנת 1709, הממציא הגרמני, דניאל פרנהנייט, (שעל שמו קרוי מד המעלות פרנהייט) המציא סוג של מודד טמפרטורה מאלכוהול, ולאחר מכן המציא גם מודד טמפרטורה העשוי מכספית. ברבות השנים, ועם התפתחותה של הטכנולוגיה, השתכלל אותו מד למד דיגיטלי, שכיום משמש למטרות רבות ומגוונות.
במקרים רבים, בהם אנו נכנסים לחדר, מתחיל ויכוח עם חברינו האם קר או חם בחדר. וויכוח זה מוכר לכולנו, בין אם במקום העבודה, בבית הספר וגם בביתנו. אך במקום להתווכח, אפשר פשוט להתקין מודד טמפרטורה בחדר שיראה לנו האם הטמפרטורה בחדר גבוהה או נמוכה מדיי, ובהתאם לזה נוכל לפעול. כמובן שמודד הטמפרטורה איננו משנה את המעלות בחדר, כלומר הוא לא גורם לקור או לחום, אך הוא כן יכול לספק לנו את המידע כדי להתמודד במקרה של קור או חום. חשיבותו עולה במיוחד בחדרי ילדים או בחדרים בהם נמצאים מכשירים הרגישים לחום או לקור. מודד טמפרטורה משמש גם כמד חום, אך להבדיל ממד חום המיועד למדוד את חום גופו של האדם, מודד הטמפרטורה מיועד למדוד את מידת הטמפרטורה בחדר. את המד מתקינים על אחד מקירות החדר. מדי הטמפרטורה יכולים להיות עשויים מחומרים שונים, כגון: כספית, דיגיטלי, אלכוהול, נוזל או צמד טרמי, ועל פי סוג החומר המודדים פועלים. כל מד המודד טמפרטורה בנוי בהתאם לחומר ממנו הוא עשוי ויש לו סקאלה אחרת של מעלות, אך כולם עובדים על עיקרון דומה שהוא הצגה ישירה של הטמפרטורה בחדר.
שימושים נפוצים:
- מדידת לחות וטמפרטורה בחדר
- מדידת חום גוף
- מדידת טמפרטורת למזון
- מדידת טמפרטורה באקווריום
- מדידת טמפרטורה במקררים ובמקפיאים
- מדידת טמפרטורה של נוזלים
- מדידת טמפרטורה בתנורי אפייה
האפשרויות והשימושים הם רבים ומגוונים, ואפשר למצוא את המודדים בצורות ובגדלים שונים. יש להתאים את המכשיר למטרה לשמה צריכים אותו.