אם יש נושא אחד שאנחנו מעוניינים לא להעלות או לדבר עליו לעולם, הוא ללא ספק מוות. אנחנו נמנעים מלשוחח עליו, ומשתדלים להימנע מלחשוב עליו, ונמנעים לחלוטין מלתכנן תוכניות הקשורות אליו. אך מוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, ולכן חשוב ואף הכרחי לבצע הכנות מתאימות כדי להבטיח את רווחתם של בני המשפחה לאחר מותנו. יש מקרים בהם חשיבותן של צוואות היא רבה יותר, ובמקרים אחרים מדובר אך ורק במסמך רשמי שתוכנו ידוע מראש. מתי חשוב לדאוג לעריכת צוואה, וכיצד עושים זאת? במקרה כזה צריך להתייעץ לרוב עם עורך דין בתחום דיני המשפחה.
משפחות קצת שונות
כאשר אדם נפטר ואינו משאיר אחריו צוואה, על פי חוק, כל רכושו מועבר אל ילדים שווה בשווה. במקרה בו בן או בת הזוג שלו עדיין בחיים, רכושו מחולק לשני חצאים – חצי אחד אל בן הזוג, והחצי השני מחולק שווה בשווה בין הילדים. במקרה זה, גם ידוע בציבור נחשב כבן זוג. במקרים בהם התא המשפחתי הוא שונה מהרגיל, חלוקת הרכוש עלולה להיות מורכבת מעט. כיום יש מקרים רבים יותר של משפחות אשר מתפרקות לאחר גירושין, ושל בני זוג אשר נישאים מחדש, ואף מביאים ילדים בקשר זה. משפחות חדשות יוצרות שתי בעיות עיקריות במקרים של ירושה:
- כאשר הנפטר החל לחיות את חייו יחד עם ידוע בציבור, אפילו אם מדובר בקשר קצר מאוד, הוא יהיה זכאי למחצית רכושו. מצב זה עלול להוות בעיה, כיוון שהמחצית הזו באה על חשבון ילדיו של הנפטר.
- במידה וילדיו של הנפטר הם עדיין קטינים, מי שמקבל אפוטרופסות על העיזבון הוא בן הזוג, אך במקרה של גירושין שלא עלו יפה ניהול הכספים בידי בן הזוג לשעבר עלול להיות בעייתי עבור הילדים.
הפתרון הפשוט ביותר
עריכת צוואה פותרת במקרה זה, את כל הבעיות. על פי הגדרה, צוואה חייבת להערך רק כאשר עורך הצוואה מודע למעשיו בזמן כתיבתה, והוא עושה זאת מרצונו. שני תנאים אלה מחייבים את השיירים לכבד את הכתוב. חשיבותן של צוואות אינה מוטלת בספק, אפילו אם תוכן הצוואה אינו מה שציפו לו. כלומר, הנפטר זכאי למנות את מי שירצה כיורש החוקי שלו, אפילו אדם שאינו חלק מהמשפחה (או לצורך העניין אינו אדם, אלא מוסד כלשהו). באמצעות כך ניתן לחלק את הירושה על פי רצונות הנפטר, ולקבוע בדיוק מה יהיו החלקים שיקבלו כל אחד מהילדים או מבני המשפחה. צוואות יכולות לפתור סכסוכים משפחתיים סבוכים הנובעים מחלוקת ירושה ועזבונות.
אולי תרצו לקרוא גם את הכתבה המרתקת באתר NRG על הסכמי ממון.