לכאורה, כל בעל דירה ישנה ומתפוררת היה שמח לקחת חלק בפרויקט תמ"א 38. מדובר על פרויקט ארצי, אשר מטרתו העיקרית היא לחזק מבנים ישנים כדי שיעמדו בתקן הישראלי לרעידת אדמה. היום ניתן למצוא בכל חלקי הארץ לא מעט בניינים ישנים, אשר אינם מחוזקים מספיק, ולכן במקרה של רעידת אדמה הם עלולים להוות סיכון בטיחותי לדיירים ולשאר עוברי האורח. על מנת לעודד את הדיירים לקחת חלק בפרויקט הזה, ניתנות להם זכויות בניה אשר ניתן למכור אותן ליזם ובכך לממן את עלות הפרויקט. בתמורה לעבודות החיזוק שהיזם מבצע, הוא מקבל זכויות בנייה והקלות שונות. לכאורה מדובר על מצב מושלם שבו כולם מרוויחים, אך קיימים לא מעט דיירים שמתנגדים לפרויקט ובכך מונעים את קיומו. החוק קובע כי חייב להיות רוב של דיירים שמעוניינים בפרויקט, על מנת לאפשר את התחלתו.
מהן הסיבות להתנגדות דיירים לתמ"א 38?
למעשה ההתנגדות לפרויקט יכולה להגיע גם מצד הדיירים עצמם, וגם מצד השכנים שלהם אשר חוששים להרעה באיכות החיים שלהם. אך על מנת למנוע את קיום הפרויקט, יש צורך לספק לבית המשפט סיבות ברורות וענייניות. אחת הסיבות הנפוצות ביותר היא חוסר שוויון, כאשר אחד הדיירים מרגיש כי התמורה שמקבלים דיירים אחרים הינה גדולה ומשמעותית יותר, מאשר התמורה שהציעו לו. במקרה כזה, הדייר יכול להתנגד לתחילת ביצוע הפרויקט, בהתאם לאופי הנוכחי שלו. משא ומתן לגבי גובה התמורה שמגיעה לו, יכולה לשנות את ההחלטה שלו. הדבר נכון גם לדיירים אשר מאמינים שמגיע להם לקבל תמורה גבוה יותר, משאר הדיירים. למשל, דייר שגר בקומה העליונה, מפסיד למעשה את היכולת להשתמש בגג ולכן לדעתו מגיע לו פיצוי משמעותי יותר.
לסיכום, קיימות לא מעט סיבות להתנגדות דיירים לתמ"א 38. הפגיעה באיכות החיים למשל, נחשבת לסיבה שכיחה למדיי. דיירים רבים טוענים כי הפיכת הבניין שלהם לאתר בנייה, אינה מתאימה להם. כמו כן, בנייה של ממ"ד למשל עלולה לחסום כיווני אוויר או כניסה של קרני שמש. קשישים עלולים להתנגד לצורך לעזוב את הדירה לתקופה מסוימת, והורים עלולים לחשוש לבטיחות של ילדיהם בזמן העבודות.