אלימות, הפחדות והשפלות יכולות לעזור למנהלים להוציא יותר מעובדים, אבל לא, זאת אינה המלצה
מדובר כנראה בחדשות רעות: התנהגות דורסנית עשויה לסלול את הדרך לקריירה. לא מעט אנשים שהגיעו לעמדות בכירות סללו את דרכם לצמרת באמצעות כוחנות ואפילו אלימות.
אנחנו נימנע מאזכור שמותיהם של פוליטיקאים מסוימים, כנראה בשל החשש לחיינו. אחד האנשים שחקרו את התופעה הוא רוברט י. סאטון, פרופסור למדעי הניהול ולהנדסה באוניברסיטת סטנפורד. בטור באתר Psychology Today כותב סאטון איך אנשים שהם בהמות (אין כינוי מוצלח יותר מזה) גסי רוח הופכים את תכונותיהם השליליות לאפקטיביות. הרשימה מבוססת על פרק 6 בספרו The No Asshole Rule . לזכותו של סאטון אפשר לומר שהוא מציין שלמידת החוקים שמשרתים את הבריונים עשויה להועיל לאנשים שנאלצים לתפקד בסביבתם – בבחינת דע את האויב.
- ביטויים של כעס ואפילו של רשעות עשויים להיות שיטה יעילה לצבירת כוח ושימורו. טפסו אל ראש הערמה באמצעות מרפוק ה"קולגות" הרחק מדרככם על ידי כך שתבטאו כעס במקום עצב, או על ידי התמחות בהבעת "פני גנרל" – קשוחים ואדישים לסבל.
- רשעות ואיום יעילים במיוחד לניצחון בתחרות. לכו בעקבותיו של אגדת הבייסבול טיי קוב (שחקן אמריקאי שנודע בגזענותו ועליו נכתב ב"הארץ": "קוב מעולם לא פחד. הוא היה מטורף אמיתי, בשונה מאלה שזוכים להגדרה הזאת בדרך המליצה בעקבות התבטאות או פעולה רהבתנית בגבולות המגרש. במרבית המקרים, אנשים מסוגו מסיימים את חייהם בצינוק או לכל הפחות בחדר עם קירות מרופדים") והצליחו באמצעות נהמות, בריונות, השפלה, איומים והטרפת היריבים שלכם.
- אם אתם משפילים את האנשים שלכם כדי להחדיר בהם מוטיבציה, החליפו את ההשפלה (לעתים רחוקות) בעידוד ובשבחים. החליפו בין המקל לבין הגזר. הניגוד שבין השניים גורם לזעם שלכם להיראות עז יותר ולנחמדות הארעית שלכם להיראות מתוקה יותר.
- צרו זוגיות רעילה. אם אתם מרושעים, התחברו למישהו שיכול להרגיע אנשים, לנקות אחריכם, וכך תפיקו טובות ועבודה נוספת מאנשיכם מפני שהם יהיו אסירי תודה ל"שוטר הטוב". אם אתם "נחמדים מדי", כדי שתיעזרו בשירות "השכרת מניאק", אולי כיועץ, מנהל זמני מחברת משאבי אנוש או עורך דין.
- לא עוזר להיות רק חרא, כל הזמן. למניאקים אפקטיביים יש את היכולת לשחרר את הארס שלהם בדיוק ברגע הנכון ולעצור את עצמם כאשר הם משיגים מספיק הרס והשפלה אצל קורבנותיהם.
אם נבהלתם מהרעיונות של סאטון, אפשר להירגע כי לא מדובר בהמלצה. כך הוא מסכם את פרק 6 בספרו: "עדיין הייתי רוצה שארגונים לא יכפו שום חוקי מניאקים. מטרתו של הספר הזה אינה להיות סיכום, תיאוריה או מחקר אובייקטיביים על הדרכים שבהן מניאקים חותרים תחת יעילותם של ארגונים. כתבתי אותו בגלל שהחיים שלי וחייהם של האנשים החשובים לי הם קצרים מדי ויקרים מדי מכדי שנבלה אותם מוקפים בטמבלים."
לקבלת טיפים נוספים בתחום העבודה, בקרו בפורטל HRUS. באתר תמצאו מבחר עצום של מאמרים, טיפין וחדשות בתחום.