את הסיפור הבא מביאה חברה שלי, שטבע הדברים מעוניינת להישאר אנונימית. יחד עם זאת היא הרגישה צורך לפרוק ולספר מה שעבר עליה בזמן האחרון. את השאר אשאיר לשיפוטכם.
אני נשואה יחסית טרייה, שלוש שנות נישואין מאחורי, ואפילו הספקנו להוליד ילד מקסים יחד. יש לי תואר שני, אני נראית טוב, אני מאוד אוהבת את חיי המשפחה שלי ובגדול ממש טוב לי בחיים. האמת, זה מה שאני מרגישה עכשיו. לפני שנה, כאשר כל הסיפור הזה התחיל, היה לי חוסר גדול מאוד בחיים שלי. הרגשתי מרמור בלתי מוסבר, כעס מתפרץ כלפי חברים ועמיתים לעבודה, וחוסר סבלנות באופן כללי. לקח לי לא מעט זמן להבין שחסר לי משהו מהותי בחיים – שחסר לי סקס.
אני מאוד אוהבת את בעלי ומאוד טוב לנו יחד. אבל, מאז תחילת הקשר שלנו, עוד לפני הנישואין, הסקס לא העיף אותי למחוזות אחרים. הוא היה טוב וסיפק את הצרכים הבסיסיים, אבל לא הרגשתי שאני מרוצה ב-100%. תבינו, לפני בעלי היה לי את אותו חבר מיתולוגי. הוא היה חרא של בן אדם והתעלל בי נפשית ללא בושה, אבל היה לנו חיבור מיוחד במיטה. זה היה חיבור שקשה להסביר במילים, חיבור כימי, חיבור בין גוף לגוף אשר הצליח ליצור משהו חדש ומרענן כל פעם מחדש. והיו הרבה פעמים.
אז לאחר שהכרתי את בעלי, כבר הייתי בוגרת יותר, ידעתי מה אני רוצה בחיים, וידעתי שאני אוהבת אותו בכל ליבי, למרות שהסקס לא היה כמו עם החבר המיתולוגי. חשבתי ששאר התכונות שלו מפצות על זה, ואם תהיה לי בעיה, תמיד אוכל להיזכר בסקס מן העבר. האמת היא שטעיתי, והבעיות במיטה התחילו לחדור לתוכי ולהשפיע עלי.
כאשר נרשמתי לאשלי מדיסון עשיתי זאת בחשש גדול שאתגלה. אבל מיד הבנתי שמדובר באתר אחראי שאפילו מאפשר כפתור מילוט במקרה שהבעל נכנס לחדר. במהרה פנו אלי מספר גברים יחסית איכותיים, ועם אחד מהם השיחה התפתחה לרומן פיזי שהתעלה על כל הציפיות. מצאתי באשלי מדיסון גבר שידע בדיוק על מה אני מדברת, ושהיה לו חסר בדיוק אותו הדבר בחיי הנישואין שלו. לאחר שלושה חודשי רומן סיימתי את הקשר והתחלתי קשר עם גבר אחר, ומה אני אגיד, זה אולי לא הפתרון המושלם לכולם, אבל לי זה פשוט עושה טוב.